המשבר בכיסוי תרופות שלא בסל הבריאות: כל מה שחשוב לדעת היום

שינוי משמעותי מתרחש בימים אלה בשוק הביטוח הפרטי בישראל, שעלול להשפיע על מיליוני מבוטחים. חברות הביטוח פנו לרשות שוק ההון עם דרישה חדה לשנות את התנאים הבסיסיים של כיסוי תרופות שלא בסל הבריאות – או לצמצם את רשימת התרופות המכוסות, או להקטין את הכיסוי הכספי מ-3 מיליון שקל בשנה למיליון בלבד.

מדובר בשוק עצום: 34% מאוכלוסיית ישראל, כ-3.2 מיליון אזרחים, מחזיקים בביטוח בריאות פרטי. באוכלוסייה היהודית השיעור מגיע ל-49%. הישראלים משלמים 9.5 מיליארד שקל בשנה עבור ביטוח בריאות פרטי, כאשר 3.9 מיליארד שקל מתוכם מוקדשים לכיסוי הוצאות רפואיות. החברות טוענות להפסדים כבדים וגדלים בתחום כיסוי התרופות, ומזהירות שאם לא יחול שינוי – הן עלולות להפסיק לבטח תחום זה לחלוטין. הרקע לדרישות הללו נעוץ בעלייה הדרמטית של מחירי התרופות החדשות והביולוגיות, שחלקן עולות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה לטיפול אחד. רשות שוק ההון, מצידה, נמצאת במצב לא פשוט – מחד היא צריכה להגן על צרכני הביטוח, ומאידך לשמור על יציבות השוק הפיננסי. כדי להבין את משמעות ההתפתחות הזו, חשוב לבחון את הנתונים מאחורי הקלעים ולהבין מה צפוי לכל מבוטח בתקופה הקרובה.

המשבר בכיסוי תרופות שלא בסל הבריאות: כל מה שחשוב לדעת היום

תרופות שלא בסל

מה באמת קורה מאחורי הקלעים?

מאחורי הקלעים מתנהל דיון עז בין חברות הביטוח לבין הרשות. החברות דורשות לשנות את התנאים הבסיסיים של כיסוי התרופות, והן מאיימות שאם זה לא יקרה – הן עלולות לצאת מהתחום לגמרי. הרשות, מצידה, מתייחסת לזה בחשדנות ורואה בזה אולי "עשיית שרירים" כדי להפחית כיסוי או לייקר פרמיות. היא ביקשה מהחברות נתונים מדויקים על גובה ההפסדים, כי עד עכשיו זה נשמר כסוד עסקי.

למה חברות הביטוח מתלוננות על הפסדים?

הנתונים מדברים בעד עצמם. אני בדקתי את שיעור ההחזר לציבור המבוטחים (Loss Ratio) לאורך השנים, והמספרים מראים תמונה ברורה. בשנת 2018 שיעור ההחזר עמד על 39% – כלומר, על כל שקל שגבו החברות, הן החזירו למבוטחים פחות מ-40%. ב-2023 השיעור זינק ל-50%. בביטוחים הקולקטיביים המצב אפילו יותר בעייתי – שיעור ההחזר עומד על 88% ב-2023 לעומת 81% ב-2018. המשמעות פשוטה: עלות התרופות גדלה הרבה יותר מהר מהעלייה בפרמיות שאנחנו משלמים.

מהפכת התרופות החדשות והמחיר שלהן

בשנים האחרונות אני רואה תופעה מעניינת ובעייתי בו זמנית. מחד, מפותחות תרופות מדהימות שמאריכות חיים ומשפרות את איכותם. מאידך, התרופות האלה עולות הון רב. חלק מהן ניסיוניות, ורופאים יכולים לרשום אותן בקלות יחסית. כיוון שמשנת 2023 חובה למכור כיסוי תרופות מחוץ לסל כחלק מביטוח הבריאות הפרטי, החברות מוצאות עצמן חייבות לכסות תרופות שמחירן עולה בקצב שלא יכלו לחזות. היקף התרופות שמממן סל הבריאות הממלכתי גדל בעשור האחרון ב-100% – מ-300 ל-650 מיליון שקל, אבל התרופות הפרטיות גדלות בקצב מהיר הרבה יותר.

3 דברים שחשוב לדעת

  • 3.2 מיליון ישראלים תלויים בביטוח בריאות פרטי לכיסוי תרופות
  • תרופות חדשות עולות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה
  • משבר דומה קרה בביטוח הסיעוד ב-2019, ורבים נותרו ללא כיסוי

סוכן ביטוח מומלץ באשדוד

כמה כסף אנחנו באמת משלמים?

אני תמיד אוהב לראות את התמונה הגדולה. אזרחי ישראל שילמו 3.9 מיליארד שקל עבור כיסוי "הוצאות רפואיות" ב-2023. התרופות מחוץ לסל הן החלק הכי גדול וחשוב מהסכום הזה. בפועל, כמעט כל מי שיש לו ביטוח בריאות פרטי מחזיק בכיסוי הזה, כי הביטוחים הנוספים של קופות החולים לא כוללים אותו. אז אנחנו מדברים על מיליוני ישראלים שתלויים בכיסוי הזה לקבלת טיפולים שהם לא מקבלים מהמדינה.

איך הרפורמה של סלינגר משפיעה עלינו?

יש כאן נקודה חשובה שרבים לא מכירים. לפי הרפורמה שדורית סלינגר הנהיגה כשהייתה ממונה על הביטוח, חברות הביטוח יכולות לשנות פרמיות או היקף ביטוח רק פעם בשנתיים. כל שינוי כזה צריך אישור מהממונה הנוכחי, עמית גל. אם הוא יאשר העלאת תעריפים, ההוצאה שלנו כמבוטחים תעלה באופן משמעותי. זה אומר שלא נוכל פשוט לעבור לחברה אחרת בקלות – כולן יהיו בסיטואציה דומה.

הלקח מביטוח הסיעוד – מה שקרה ב-2019

אני זוכר טוב מה שקרה עם ביטוח הסיעוד ב-2019, וזה משהו שכולנו צריכים ללמוד ממנו. חברות הביטוח ביקשו אז לייקר את הביטוח הסיעודי או לשנות את התנאים. כשהן לא קיבלו מה שרצו, מבטחי המשנה עזבו את ישראל, ואחריהם גם החברות המקומיות הפסיקו למכור את הביטוח. התוצאה: מאות אלפי מבוטחים נשארו בלי כיסוי, והתחום קרס. הבכירים בענף מזהירים שאם לא ימצא פתרון לנושא התרופות, זה יכול לקרות שוב.

איך אפשר למנוע את המשבר?

מהניסיון שלי, יש כמה דרכים להתמודד עם המצב. אפשר לשנות את מבנה הפוליסות כך שהן יכסו רק תרופות מוכחות ולא ניסיוניות, תוך יצירת מנגנון בדיקה מקצועי לכל תרופה. אפשר גם להקטין את הכיסוי מ-3 מיליון למיליון שקל בשנה – זה יאפשר לחברות להישאר בתחום, אבל יגביל את הגישה לטיפולים היקרים ביותר. עוד אפשרות היא שהמדינה תיכנס לחלק את הסיכון או תיצור קרן ציבורית לטיפולים היקרים ביותר.

מה צפוי לנו בתקופה הקרובה?

רשות שוק ההון כרגע אוספת נתונים ומקיימת שיחות עם החברות. ההחלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים יקבעו איך המצב יתפתח. כמי שעובד בתחום, אני מקווה שימצא פתרון מאוזן שישמור על זמינות הכיסוי לציבור הרחב מבלי לקרוס את החברות. המלצה שלי לכל מבוטח: עקבו אחרי ההתפתחויות, תבדקו מה הכיסוי שלכם כולל, ותכינו את עצמכם לשינויים אפשריים. זה לא הזמן להיות אדישים למה שקורה עם הביטוח שלנו.

מאמרים

לשיחה עם מומחה בביטוחי נסיעות

דילוג לתוכן